<h1>יראים סימן קמ"ח</h1>
<h2>דף טו.</h2>
וכמה שיעור עיסה כדתנן בחלה פ"ב. חמשת רבעים קמח ועוד חייבין בחלה הן וסובן ומורסנן. ותנן בעדיות בפ"ק ומייתי לה בשבת בפ"ק שמאי אומר מקב לחלה והלל אומר מקביים וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא קב ומחצה חייבים בחלה משהגדילו [המדות] אמרו חמשת רבעים קמח מחייבינן בחלה וקיי"ל כרבנן. וטעמא דכולהו דתניא בעירובין בכיצד משתתפין [פ"ג א'] ראשית עריסותיכם כדי עיסת מדבר וכמה עיסת מדבר עשירית האיפה כשתתן העומר על י"ח קבין שהוא [איפה] (נמצאת) יהיה עומר עישורו [מלבר] ונמצא עומר קביים. ושמאי סבר שעור עומר כהלל מיהו עיסת מדבר (קב היפה) [כך היתה] שכל אחד היה מחלק לשני עיסות עיסה בבקר ועיסה בערב והלל סבר כל העומר היה לש בבת אחת ורבנן סברי עומר עשיר[ית] איפה (מלוגין) [מלגו] איפה י"ח קבין תיקח עישורו של י"ח קבין וזהו עומר והם חמשת רבעי קמח צפורניות שהם ז' מדבריות, כך מפורש הטעם [בירושלמי].
<h2>דף קכז:</h2>
תנן בחלה פ"ב [מ"ה] המפריש חלתו קמח אינה חלה וגזל היא ביד כהן פי' שאמר בעודו קמח יחול עליו שם חלה אבל הפריש קמח ואמר כשתעשה עיסה יחול עליו שם חלה חלתו חלה אעפ"י שהיא פטורה עתה. בשבת במפנין [קכ"ז ב'] ובברכות פ' שלשה שאכלו [מ"ז א'] ובפסחים פ' כל שעה [ל"ה ב'] ובביצה פ"א [י"ג ב'] אמר ר' אבהו אמר ר"ש בן לקיש מעשר ראשון שהקדימו בשבלים פטור מתרומה גדולה שנאמר והרמותם ממנו תרומת ה' וגו'. למדנו שהתורם בעודו [בשבלים] פטור שפטור כגון שאמר לא יחול שם תרומה עד שתמרח ויגיע לחיוב וכענין הזה מועיל דקימ"לן כר"א בן יעקב דאמר בקדושין פרק האומר [ס"ב ב'] יתר על כן אמר ר"א בן יעקב פירות ערוגה זו [מחוברת יהיו תרומה על פירות ערוגה זו תלושין] (לכשיבאו) [לכשיביאו] שליש ויתלשו והביאו שליש ונתלשו דבריו קיימים.
